עמנואל לוינס: מזכרונותיו של פילוסוף יהודי
ענת רפואה 5.5.2016
בפרוץ מלחמת העולם השניה שירת הפילוסוף היהודי עמנואל לוינס בצבא הצרפתי. ביוני 1940 הוא נפל בשבי הגרמנים והועבר למחנה שבויים. זהותו כחייל צרפתי הצילה אותו מהשמדה כיהודי. בזכרונותיו מספר לוינס על היחיד שהתייחס לשבויים כבני
אנוש:
"היינו כשבעים איש אסירי מלחמה יהודים ב"קומנדו" של עובדי יערות, בגרמניה הנאצית. מדי הצבא הצרפתי עדיין גוננו עלינו מפני האלימות ההיטלריסטית. אך שאר בני האדם, הקרויים חופשיים, שחלפו על פנינו או שנתנו לנו עבודה
או פקודות או אפילו העניקו חיוך - והילדים והנשים שעברו בסביבה והיו נושאים מדי פעם עיניהם אלינו - פשטו אותנו מעורנו האנושי. לא היינו אלא ספק בני אדם, חבורת קופים. הכוח והאומללות של נרדפים, כאיזו רטינה פנימית עלובה,
הזכירו לנו פה ושם את מהותנו התבונית. אך לא היינו עוד חלק מן העולם. התרוצצויותינו, סבלותינו וצחוקינו, מחלותינו והתבדרויותינו, עמל כפנו ומכאובי עינינו - כל זה התרחש כמו בסוגריים.
והנה, לקראת אמצע תקופת השבי הארוכה
- למשך שבועות ספורים ובטרם יגרשוהו הזקיפים - נכנס כלב משוטט לחיינו. הוא בא יום אחד להצטרף אל הערב-רב בעת ששב מעבודתו תחת שמירה מעולה. הוא שרד איכשהו באיזו פינה לא מבויתת בסביבות המחנה. אנחנו קראנו לו בובי - שם אקזוטי,
כראוי לכלב יקר לך. הוא היה מופיע בהתכנסויות הבוקר שלנו וממתין לשובנו, מקפץ ונובח משמחה. לגביו - וזה היה ברור לגמרי - היינו בני אדם."
טבעונות | מפת האתר |
חיפוש באתר | אודות האתר |
תנאי שימוש באתר | כתבו לנו
קירות שקופים | הון שלטון מזון |
איך לעבור לטבעונות | טבעונים עושים עסקים
המדע קבע: טבעונות היא התזונה הבריאה ביותר