טבעוניוז | כל החדשות בעולם הטבעונות
טבעוניוזהרצאותחדשותתמונות השבועטוריםאוכל ומתכוניםסרטוניםיהדותארועים קרובים

איש באמונתו יהרוג?

איתי שחם 19.2.2017

איש באמונתו יהרוג?

הרשו לי להציג את עצמי, שמי איתי שחם, בן 19, טבעוני כבר למעלה משנתיים. בחרתי בטבעונות מטעמים אידיאולוגיים ומתוך תפישה מוסרית של הימנעות מגרימת סבל לאחרים ומכפייה שלי עליהם. לתפישתי, לבעלי חיים לא-אנושיים יש זכות להתקיים בכבוד בדיוק כמו לבעלי חיים אנושיים. בשנתיים ומשהו האחרונות ביליתי זמן רב בניסיון לשכנע אחרים בתפישה זו באמצעות שיחות, פרסומים באינטרנט והשתתפות בהפגנות. כפי שאתם אולי מתארים לעצמכם, במהלך תקופה זו נתקלתי, בווריאציות שונות, בתגובה הידועה "צא לנו מהצלחת". לתגובה זו נלווה לעיתים קרובות הטיעון "אנחנו מכבדים את הבחירה שלך להיות טבעוני, אז אתה צריך לכבד את הבחירה שלנו לא להיות טבעונים".

על פניו, מדובר בטיעון לגיטימי. כמי שחיים בחברה ליברלית ודמוקרטית, אנו לומדים ומלמדים מגיל צעיר שיש מקום לכל הדעות תחת העקרונות הדמוקרטיים של חופש המחשבה וחופש הביטוי. לאנשים בחברה דמוקרטית יש את הזכות לבחור, במגבלות החוק, באורח חיים המתאים להם. כל עוד אחרים לא מבקרים את הבחירה שלי באורח חיים שונה משלהם, לא תהיה זו חוצפה מצדי לבקר את הבחירה שלהם באורח חיים שונה משלי?

מנגד, כשחושבים על הטיעון הזה לעומק, עולה השאלה למה שמישהו מהם יבקר את הבחירה שלי מלכתחילה. האם הם או מישהו אחר סובל בגלל הבחירה שלי? האם יש סיבה לכך שהבחירה שלי עלולה להפריע להם (מלבד העובדה שהיא מציבה מראה לא מחמיאה מול פניהם)? אני חושב שהתשובה שלילית. לעומת זאת, האם יש סיבה לכך שהבחירה שלהם מפריעה לי? מה לגבי הסבל העצום שהבחירה שלהם גורמת לבעלי החיים הנידונים לחיים בתנאים איומים ולמוות על מנת לקיים את התעשייה המאפשרת בחירה זו? מה לגבי הנזק הנגרם כתוצאה מההשלכות הסביבתיות של בחירה זו? האם סיבות אלה אינן טובות מספיק?

ההנחה בבסיס הטיעון המדובר היא ששתי הבחירות ראויות במידה שווה, ולכן הביקורת שלי היא לא יותר מהתנשאות וניסיון צדקני להכתיב לאחרים את אורחות חייהם. אם הנחה זו הייתה נכונה, האם לא הייתי שומע כבר כמה וכמה הסברים כיצד הבחירה שלי בטבעונות פוגעת באחרים? אם הבחירות שלנו אכן ראויות במידה שווה, האם אין פירוש הדבר שכל אחת מהן מטיבה ומזיקה במידה שווה לשנייה?

מאחר ואנו חיים בחברה דמוקרטית, מקובל לחשוב ש"הרוב קובע" (אף על פי שבדמוקרטיה אמיתית הרוב אינו רשאי לפגוע במיעוט). מכאן שאם הרוב קבע שהבחירה באורח חיים לא-טבעוני הינה לגיטימית ומקובלת – מי אני שאתווכח עם הרוב?

אך מיהו אותו "רוב"? בשנת 2014 היו בעולם כ-7.26 מיליארד בני אדם (על-פי אתר Worldometers) ובאותה שנה היו בעולם מעל 23 מיליארד חיות משק: כ-21.3 מיליארד תרנגולות, כמיליארד פרות וכ-800 מיליון חזירים (על-פי אתר Statista), כל זאת מבלי לספור עיזים, כבשים, חיות מאכל שאינן חיות משק כגון דגים למאכל וכיוצא בזה. גם אם כל בני האדם, ללא יוצא מהכלל, היו תומכים בניצול ובהרג שיטתי של חיות המשק, הם היו בדעת מיעוט. מספיק לצפות בסרטון המתעד פרה המובלת לשחיטה כדי להבין מניסיונותיה הנואשים לברוח שהיא אומרת ללא מילים "לא, זה ממש לא מקובל עליי!". לא צריך להיות גאון גדול כדי להניח שאף בעל חיים לא רוצה שיכלאו אותו, יכו אותו או יתעללו בו בכל דרך שהיא ולבסוף ישספו את גרונו.

אם כן, די ברור שדעתם הנחרצת של בעלי החיים במשקים נגד היחס שלנו כלפיהם, הופכת את דעתו של הרוב האנושי לעמדת מיעוט. הדרך היחידה בה מתקיים "רוב" התומך בהמשך הניצול וההרג של מיליארדי בעלי חיים ברחבי העולם כל שנה, הינה באם בני האדם ימשיכו להתעלם לחלוטין מדעותיהם של בעלי החיים, אשר חייהם מושפעים יותר מכל אחד אחר מהחלטה זו.

ברור שקל מאוד להגיע למסקנה שהדעה שלנו היא דעת הרוב אם לא נספור את מי שאינם שותפים לדעה זו. בתקופת הקולוניאליזם, מרבית האירופאים תמכו בהמשך הכיבוש והניצול של עמים אחרים ברחבי העולם. מתנגדי הקולוניאליזם באירופה היו במשך תקופה ארוכה בדעת מיעוט. אך מה לגבי מתנגדי הקולוניאליזם בעמים הכבושים, שמספרם הכולל היה גדול בהרבה ממספר האירופאים? דעתם כמובן לא נלקחה בחשבון, מה שאיפשר לקולוניאליזם להמשיך ולהתקיים באין מפריע במשך מאות שנים.

יש סיבה טובה לכך שאנו לא נותנים לבעלי חיים לא-אנושיים זכות הצבעה בבחירות, והיא שהקונספט של "בחירות" הוא אנושי ולכן בעלי חיים לא-אנושיים אינם מסוגלים להבין אותו ואת הסוגיות העומדות לבחירה. אולם בניגוד לכך, סבל ועונג, חיים ומוות, אינם מושגים ייחודיים לאדם ובעלי חיים לא-אנושיים מבינים אותם בדיוק כמונו. נשאלת השאלה, האם יש להתחשב בדעותיהם של אחרים, כשמדובר בסוגיות הנוגעות לחייהם ולקיומם ואשר לגביהן יש להם דעות?

טיעון נגד פופולרי בקרב מצדדי הניצול וההרג השיטתי של בעלי חיים לא-אנושיים הינו ה"פנייה אל הטבע". על-פי טיעון זה, אין כל פסול בהרג בעלי חיים שכן גם בעלי חיים בטבע הורגים בעלי חיים אחרים לשם אכילתם. לפי הגיון זה, הרי שניתן, כביכול, להצדיק גם הליכה בעירום בפומבי או התנגדות לטיפולים רפואיים מאריכי חיים. האם העובדה שביכולתנו לנהוג אחרת ממינים אחרים, או מאבותינו לפני אלפי שנים, לא מחייבת אותנו לרמה מוסרית גבוהה יותר? הרי ברור שלא נעמיד לדין בעל חיים לא-אנושי שתקף בעל חיים לא-אנושי אחר, אך מנגד, נעמיד לדין אדם שתקף אדם אחר. כמו באמרה הידועה "עם כוח גדול באה אחריות גדולה", האדם כיום מסוגל להבין את השלכות מעשיו על אחרים ומסוגל להתקיים כראוי מבלי לצרוך מוצרים מהחי.

מובן שמתקיימת פה התנגשות בין ערכים: מצד אחד, עליי לכבד את זכותו של אדם אחר לחיות את חייו לפי בחירתו, כולל האפשרות לצרוך אילו מוצרים שירצה. מצד שני, אני סבור שקיימת חובה מוסרית לכבד את זכותם של בעלי חיים לא-אנושיים להתקיים, זכות שנשללת מהם על-ידי בני האדם. כשמישהו אומר לי "צא לי מהצלחת", הוא למעשה דורש ממני לייחס לערך הראשון חשיבות רבה יותר מאשר לערך השני (או לכל הפחות חשיבות זהה). אך האם עלינו לקבל את העמדה לפיה זכותו של אדם לאכול את המנה האהובה עליו חשובה לא פחות מזכותו של בעל חיים להתקיים ללא סבל? האם "זכותו" של אדם לאכול סטייק חשובה עד כדי כך שהיא מצדיקה התעלמות מזכותה של פרה לחיות?

אם לא השתכנעתם עד כה מהטיעון המוסרי ואתם עדיין מאמינים שהאינטרסים של האדם הם היחידים בהם עלינו להתחשב, דעו לכם שגם מהבחינה התועלתנית עדיף למין האנושי להיגמל מצריכת מוצרים מהחי. על-פי נתונים שפרסם ה-NCBI (National Center for Biotechnology Information), צריכת מוצרים מהחי דורשת משאבים רבים יותר מאשר הסתמכות על מוצרים מהצומח והיא גורמת לנזק סביבתי מקיף, אשר משפיע לרעה על הקיום האנושי. אנשים רבים ברחבי העולם גוועים ברעב, בו בזמן שצמחים שהיו יכולים להזין אותם משמשים להאבסת חיות משק. כל קלוריה מהחי דורשת השקעה גבוהה יותר של קלוריות מהצומח על מנת להפיקה. כבר כיום ברור שגם דורות העתיד צפויים לשלם מחיר כבד על הנזק הסביבתי שגורמות תעשיות המוצרים מהחי.

לאור הטיעונים שהצגתי, הרי שאם נחזור לתחילת המאמר נוכל לשאול פעם נוספת: האם הבחירה שלי באורח חיים טבעוני והבחירה של אחרים באורח חיים לא-טבעוני ראויות במידה שווה? האם העובדה שאחרים לא מבקרים את הבחירה שלי שלא לקחת חלק בניצול ובהרג שיטתיים של מיליארדי בעלי חיים ברחבי העולם כל שנה, בגרימת רעב של אנשים מאזורים עניים יותר ובגרימת נזק סביבתי כבד שפוגע כיום ויפגע גם בדורות הבאים, פירושה שתהיה זו עזות מצח מצדי לבקר את הבחירה שלהם לקחת חלק במעשים האלה? קחו זאת כחומר למחשבה.



טבעונות   |   מפת האתר   |   חיפוש באתר   |   אודות האתר   |   תנאי שימוש באתר   |   כתבו לנו
קירות שקופים   |   הון שלטון מזון   |   איך לעבור לטבעונות   |   טבעונים עושים עסקים
המדע קבע: טבעונות היא התזונה הבריאה ביותר
עקבו אחרינו: פייסבוק טוויטר יוטיוב אינסטגרם פינטרסט הרשמה לניוזלטר ערוצי RSS