נורדיה באה אליי הלילה
יסמין סומנר-בן ארצי 21.4.2014
שנה לא שמעתי ממנה. היא התגנבה בשקט מהמחסן הנעול שבנפש שלי.
המחסן הזה שכנראה קיים אצל כל פעיל, מן מקום מסתור כזה לכאבים הגדולים ביותר שאנו נתקלים בהם, העוולות הקשות ביותר, אלו שברגע שנגעו בנשמותנו וצרבו את כל חושינו
הם שם לתמיד. אינם ניתנים למחיקה או שיכחה. אולם אם לא נניח אותם בצד ונמשיך הלאה, לא ירפו ולא ישחררו.
וכך בלי שום הודעה מוקדמת התעוררתי היום באמצע הלילה לתוך הסיוט הגדול ביותר שלי. ערה ושבורה, בוכה את נשמתי.
לפני שלושה ימים החברה הכי טובה שלי איבדה ילד בדמות גדי קטן וקסום. אין נחמה.
שבורות וכואבות, מסרבות להאמין ישבנו אצלי ודיברנו על הכואב לנו ביותר.
המקומות אליהם הגענו, הדברים אשר ראינו ונחשפנו אליהם. יחד
ולחוד.
לרוע יש הרבה גוונים וצורות, המון שלוחות ונראה כי כל מקום מפלצתי ומחריד שכף רגלנו פסעה בו, הוא-הוא משכנו של השטן של בעלי החיים.
אבל יש את המקום הזה שתופס אותך ואוזק אותך אליו לנצח. הוא ממש לא יותר
נורא מאחרים, בטוח שלא בשביל אלו שסובלים בו ומשועבדים אליו עד לנשימתם האחרונה, אבל זה זה. וזר לא יבין.
"נורדיה..." שמעתי את הפה שלי אומר וממשיך "...הפח המצייץ", פתחתי לרווחה את דלת מחסן הנפש שלי.
אז לא פלא
ש"מדגרת נורדיה" ניצלה את ההזמנה. הנשמתי אותה באותו ערב, ניערתי מעליה אבק, הזמנתי אותה החוצה.
והיא באה הלילה. בדיוק כפי שזכרתי וניסיתי לשכוח אותה. מכולה עצומה, מלאה עד אפס מקום בשאריות של תינוקות שרק בקעו.
ציוצים היסטריים מכל עבר, מיתרי קול קטנטנים ובתוליים שמתחננים על חייהם, קבורים תחת טונות של שאריות קליפות ביצי אחיהם שחלקם כאלו שלא יבקעו לעולם, לא התפתחו, אך גם לא יסבלו. רק משמשים כמשקולת על פתחי האוויר של אחיהם החיים.
יום-יומיים והם יעשו את "העבודה" שלשמה הוערמו עליהם.
את הריח לא אוכל לתאר לעולם על אף שמערות האף נצרבו בו. הציוצים, התחנונים לחיים. המראה של מיליארדי רימות זזות כישות אחת עצומה ומונוטונית, מכרסמות במה שנמק ומרקיב.
תינוקות קטנים ורקובים.
ופעוט אחד קטנטן, שהצליח לטפס קצת יותר גבוה מהשאר כך שנוכל למצוא אותו, להוציא אותו מהתופת, ללטף, לנקות, להאכיל ובצער גדול להיפרד ממנו לאחר יומיים.
שלושה חודשים לאחר מכן היינו שם שוב.
הפעם הדממה מן המכולה היא זו ששברה את הלב. בשקט המפחיד הזה במכולה העמוסה, קל היה לשמוע את הציוץ הבודד של אחרון השורדים. לאחר נבירה בלתי נגמרת בגופות קטנות ומעונות וברימות שסועדות אותן מצאנו אותו. שבר כלי קטן, מי יודע כמה זמן
התחנן על חייו ושמע רק את קולו שלו עצמו. בוקר למחרת, כשהוא נקי ומחומם ליבו נדם.
את הסרטון צילמתי בביקור הראשון במדגרה. ה"מצולמים" בו הם השאריות של התעשייה. שאריות.
מי שאחראי על הבאתם לעולם ושניות לאחר מכן
השלכתם למוות אכזרי וממושך הוא כל מי שלא בוחר לחיות בדרך שלא פוגעת באף אחד.
אל תאכלו אוכל שהתחנן לחיות.
בחרו בטבעונות.
טבעונות | מפת האתר |
חיפוש באתר | אודות האתר |
תנאי שימוש באתר | כתבו לנו
קירות שקופים | הון שלטון מזון |
איך לעבור לטבעונות | טבעונים עושים עסקים
המדע קבע: טבעונות היא התזונה הבריאה ביותר