ארז נאבי פנה - מעצב טבעוני ישראלי זוכה פרס PETA

צוות טבעוניוז 16.8.2018

ארז נאבי פנה - מעצב טבעוני ישראלי זוכה פרס PETA

עיצוב: ארז נאבי פנה
ארז נאבי פנה, מעצב טבעוני ישראלי, זכה בתחרות עיצוב של ארגון PETA בקטגוריית חדשנות בעיצוב לשנת 2018 - לצידם של ענקים כמו איקאה, זארה ו-הביטאט.

נאבי פנה, לשעבר חובב בשר מושבע, עבר לטבעונות בצורה די מפתיעה - ומביא לידי ביטוי את הטבעונות בין היתר בעבודות שלו, גם אם זה אומר להכין חומרי גלם מאפס. הבמה שהוא קיבל בתערוכות, בתחרות ובעיתונות בארץ ובעולם חושפת את הפוטנציאל הטמון בעבודה עם חומרי גלם טבעוניים. נאבי פנה חוקר חומרי גלם ומייעץ לחברות ולתאגידים על פיתוח ושימוש בחומרי גלם. הוא פיתח חומר מיוחד על בסיס אדמה ופטריות, בו הוא השתמש לעיצובים שהפכו למיצג קבוע במוזיאון לעיצוב בחולון. לנאבי פנה שני תארים בעיצוב, והוא לומד לתואר שלישי.

איך ומתי עברת לטבעונות?

בערך לפני חמש שנים, בזמן שגרתי בהולנד, בן הזוג שלי חזר לארץ לתקופה וחזר טבעוני אחרי שקרא את הספר Eating Animals שהשפיע עליו. הוא היה דיי מיליטנטי ולחץ בלי סוף שאראה סרטונים שלא רציתי לראות. חייתי מאוד בנוחות, הייתי טס מישראל להולנד עם 40 קילו בשר(!) במזוודה. אמא שלי הייתה מכינה לי אספקה לשלושה חודשים בכל ביקור שלי בארץ.

הספיק לי וידאו אחד כדי להפוך לצמחוני ווידאו שני כדי להפוך לטבעוני שבוע אחרי. אני מניח שזה השינוי הכי משמעותי בחיים שלי והמתנה הכי גדולה שקיבלתי מבן הזוג שלי. אין מאושר ממני היום, אני בתחושת ריחוף שיום יום אני עושה את הבחירה הנכונה - עבורי, עבור החיות, עבור העולם - זה ממלא, זה מעצים ומאיר.

מה נותן לך את ההשראה לעיצובים שלך ואיך אתה עושה את הקשר בין העיצוב לטבעונות?

החיבור בין טבעונות לעיצוב היה דיי מתבקש. תוך כדי עבודה על העיצובים שלי הבנתי שאני עושה שימוש באינספור מוצרים בהם רכיבים מן החי. ידעתי שאני רוצה להמשיך לתואר שלישי והחלטתי שכדאי להרים את הכפפה (הטבעונית) ולדבר על התעשיות השקטות בעולם של חומרים, אותן חברות המנצלות שאריות של רכיבים מתעשיית הבשר ומטמיעות אותן במוצרים פשוטים שלעולם לא נקשר בינם לבין סבל של פרה, חזיר או עוף. עצם המחקר של הדוקטורט שלי עוסק בעיקר באיתור של רכיבים מן החי המוטמעים במוצרים בהם מעצבים עושים שימוש במהלך תהליכי עיצוב המוצר והצעה לחלופות.

איזה מסרים אתה מעביר דרך העיצובים ובכלל?

בעיקר של הרמוניה, של איזון וחשיבה הוליסטית.

ההתעסקות העיקרית שלי נעה סביב הניסיון ליצור אובייקט 100% טבעוני. בדרך עולות שאלות פילוסופיות שהן מעבר לשימוש בחומרים טבעוניים (כמו כותנה, עץ, מלח, חימר וכך הלאה) לדוגמא - האם ניתן להגדיר אובייקט טבעוני גם במידה ובדרך מצאתי את עצמי יושב בתחבורה ציבורית (בהולנד) על כיסאות עור.

איך הרגשת כשזכית בתחרות? מה משמעות הזכייה בשבילך? איך אנשים הגיבו לזכייה?

הזכייה בפרס של PETA הפתיעה אותי. מעולם לא התחריתי וגם לא חשבתי להיכנס לתחרות. אני מסתכל על הזוכים האחרים ורואה חברות ענק כמו איקאה, זארה והביטאט וחיוך עולה על פניי. אני עם הסטודיו הקטנטן לצדם.

את הפנייה להתחרות קיבלתי אחרי תערוכת הסולו שהצגתי במילאנו השנה, שם נחשפו תוצרים מהמחקר של הדוקטורט לראשונה. התערוכה כמובן עסקה בעיצוב טבעוני והראתה את הפוטנציאל הגלום בחומרים ללא רכיבים מן החי, ובתהיות ומסקנות שלי לגבי תהליכי עיצוב ההולכים יד ביד עם תעשיות הבשר.

את התערוכה אצרה מריה כריסטינה דידרו, אוצרת איטלקייה, אחת המובילות בעולם - והרעש שזה עשה במילאנו הביא להתמודדות, והתוצרים לזכייה. האמת שאני לא מנפנף בזכייה. ישבתי בכנס של שחרור מוחלט וראיתי כל כך הרבה אנשים מוכשרים מסביב וישבתי מרותק, אך באותה נשימה חשבתי לעצמי שכנראה אפילו מישהו אחד שם לא ידע שזכיתי בפרס דיי חשוב, ויש לי הרבה מה לומר ולתרום גם כאן.

"הרעש" בעיקר מחוץ למדינה, כתבות בדיילי מייל, בבלוגים נחשבים לעיצוב והזמנות לתת הרצאות בנושא זורמות מאקדמיות מסביב לעולם. אין ספק שההכרה משמחת ואיתה מגיע הרעב להמשיך ולטבען כמה שיותר מסביב לעולם.

איך אנשים מגיבים לעיצובים שלך?

המחקר החומרי דיי מפתיע אנשים. בדרך כלל מעצבים לא יורדים לרכיבים של מוצרים בהם עושים שימוש יום יומי, לדוגמא - נייר לשיוף עץ הוא כל כך טריוויאלי בסדנא וברגע שאתה מבין שהדבק מכיל רכיבים מן החי והאלטרנטיבות בשוק אינן. כמעצב, התפקיד שלי הוא לספק פתרונות. הן מגיעות בדמות אלטרנטיבות מעניינות קונספטואלית לרוב שכרוכות בניסוי ותהייה עד שמגיעים לתוצר שעונה למחסור. היום כשאני מעצב כיסא מעץ, הוא טבעוני כי אני מייצר בעצמי את נייר השיוף, את הדבק להדבקת העץ (עדיין לא מוצלח במיוחד) ואת הכלים הדרושים לחיתוך. התוצרים בדרך כלל אינם פונקציונליים במיוחד, אלא כאלו המעוררים מחשבה ומעלים לדיון נושאים שמעצבים ואנשים מהתעשייה מתחילים להפנים ולחפש אלטרנטיבות מוסריות למה שקיים.

איך אתה מתמודד עם הסביבה שלך כטבעוני? איך זה משפיע על היחסים שלך עם המשפחה? עם חברים? עם לקוחות? עם קולגות?

ההתמודדות עם העולם שמחוץ לסטודיו היא קשה לפעמים, בעיקר כי אני לא מצליח להבין איך אפשר להתעלם מכל המידע שצף. לא ברור לי כמה ניתן להדחיק זוועות שכאלה ולממן אותן.

תמיד ראיתי את עצמי כבן אדם חיובי ומאושר. החיוך תמיד מרוח על הפנים והכל בזרימה. עם המחקר אני נחשף לזוועות שגורמות לי לקושי רב, בעיקר מול קרניסטים שקרובים אלי - לראות את המשפחה הגרעינית שמבינה ומעודדת את הצעדים שלי, אך נשארת מנומנמת כשזה מגיע לפרקטיקה שלהם. זה לא נתפס.

אך יש גם צדדים מופלאים והם העיקר - מבחינת לקוחות הטבעונות רק תרמה לי. זו נישה חדשנית ומחתרתית כאחד. אספני העיצוב קונים כי זה שונה ומיוחד, בלוגים ומגזינים מפרגנים ומכתירים זאת כתנועה חדשה, עם השוואות לשנות ה-60 בעיצוב האיטלקי שבאמת השפיע על כל העולם. הקריירה דיי פורחת ואם תשאל אותי למה? זו בהחלט הקארמה.

---

אתר הבית של ארז נאבי פנה:
Papi X vs Erez Nevi Pana

אינסטגרם:
Erez Nevi Pana

עיצובים נוספים (קרדיט צילומים: קלאודיה רוטקגל, Roberto Marossi, Amir Farzad):

Dead Sea 8 Months Stool

עקבו אחרינו: