יום זכויות בעלי החיים בכנסת
דודי שטרן 8.2.2017
אתמול (יום שלישי) נערך יום זכויות בעלי החיים בכנסת. התקיימו בו דיונים בוועדות, במליאה ובאודיטוריום, והוגש אוכל טבעוני במזנון. בדיון באודיטוריום השתתפו חברי השדולה למען בעלי חיים בכנסת, פעילים ונציגי עמותות וארגונים למען
בעלי חיים.
לאחר דברי פתיחה מפי יושב ראש הכנסת, יולי אדלשטיין, הראשונה שעלתה לדבר הייתה
טל גלבוע:
"בגיל שבע התחלתי את דרכי הפעילה. התנדבתי ב'צער בעלי חיים רעננה'. אני אפילו לא זוכרת איך הגעתי
להתנדבות שם, אך זוכרת שהייתי הולכת ברגל ביום שבת להיות עם הכלבים. היה כלב אחד שממש אהבתי. ילדה, כילדה, קראתי לו 'מוקי הכלב'. יום אחד הגעתי, ומוקי לא היה. כששאלתי את מי שהייתה אחראית על המקום ועלינו 'איפה מוקי?', היא ענתה לי
שנאלצו להרדימו, משום שהיה חולה. הרדמה - מילה מכובסת לזריקת מוות. זו הפעם הראשונה שהתוודעתי למוות. מעולם לא איבדתי מישהו אחר לפני. זה היה היום בו הפסקתי להגיע. לימים חזרתי להתנדב בכלבייה בגיל מבוגר, בגליל ים. כל הכלבים של
גלילה מעמותת 'חברים לחיים' ניצלו על ידה מהסגרים שנייה לפני זריקת ההמתה.
בביתי חמישה כלבים. ארבעה מהם ניצולי המתה. כל אחד מהם עולם ומלואו. כל אחד מהם ניצל בזכות ידיים טובות ופרטיות לחלוטין. בישראל ממיתים כל יום
כ-170 כלבים. גם היום, בעודנו כאן, יקבלו את זריקת המוות 170 כלבים בריאים ויפים. כולם יכלו להיות הכלבים שבביתי. כולם עולמות ומלואם. הם לא ביצעו שום פשע, אך יקבלו את העונש האדיש ביותר למצבם.
יחד עם זאת מתבקשת השאלה:
איך יכול להיות שגם היום ישוספו גרונותיהם של מיליוני בעלי חיים אחרים, כשאנחנו האשמים האחראיים הבלעדיים בהזמנת מותם? במהלך שנות העשייה שלי למען בני אדם ובעלי חיים ראיתי מראות נוראיים. ראיתי כלבים מוצאים בשקיות שחורות מהסגרים,
ואת הגופות שלהם בפחי פסדים. חוויתי עם אמהות, אמנם פרות, את רגע הקריעה של צאצאיהן מהן. ראיתי אפרוחים גרוסים בפח. ראיתי עשרות אלפי שיסופי גרון במשחטות ובבתי המטבחיים. ראיתי אפרוחים נחנקים מקצף לאחר תהליכי השמדות בגין מחלות.
הכל בחסות החוק. חוקים אשר אינם מוסריים בעליל, כמו חוקי אחרים במהלך ההיסטוריה, חוקים שהפכו אותנו למפלצות בעבור ייצורים אחרים. קל מדי להישאר אדישים לסבל בעלי החיים, שכן אין ביכולתם לכתוב כתבות לעיתון או לדבר ברדיו. הם לא
מוזמנים לכנסת, ואת הזעקות שלהם דואגים להרחיק מאזנינו, או לפחות להחלישן או לעדנן.
האדם אחראי על השמדת המינים הגדולה בהיסטוריה. לזיהום נהרות, להרס יערות - ודווקא העליונות הטכנולוגית הזו היא שהולידה בנו את האמונה
שאנחנו חשובים משאר בעלי החיים, ושהם חסרי ערך. זה פשוט מגוחך. לא רק משום שלבעלי החיים יש מודעות, והם שווים ביכולתם להרגיש ולסבול, אלא גם משום שבעלי החיים הם אלה שלא זקוקים לטכנולוגיה כדי לשרוד. בני אדם רבים עוד נאבקים על
חירותם ועל יחס שוויוני בפני החוק, וזה בדיוק מה שמבקשים בעלי החיים.
רבים מטיחים בפנינו, האקטיביסטים, שבעלי החיים חשובים לנו יותר מאשר בני אדם, אך המאבק לשחרור בעלי החיים הוא המאבק לשחרור בני האדם - לשבור את שלשלאות
הניצול והדיכוי האינסופיים. לא ייתכן שנבקש צדק עבור עצמנו, ולא תהיה בנו היושרה לבצע צדק במקום שההשפעה שלנו היא כה חזקה וישירה. כנסת ישראל, על שלל חבריה ושריה, בידיה לבצע שינוי אמיתי ושורשי. לא עוד קידום אינטרסים כלכליים
ומחליאים. לא עוד אדישות ואטימות. מפה תוכל לצאת הבשורה.
כמות האנשים שהחליטו להוציא את האלימות מצלחתם הולכת וגדלה. אנחנו כוח עולה, ובמאבק שלנו אין פשרות. זהו פשע מוסרי לדון בהאם לתרנגולת יהיו 40 או 45 סנטימטרים
רבועיים לחיות. זה פשע מוסרי לדון בהאם נשמיד עשרה מיליון אפרוחים בשנה במגרסות, בחשמול או בגז. זה פשע מוסרי לדון בהאם להביא לישראל עגלים באניות או לשחוט אותם כבר בחו"ל. מדברים על סטנדרטים של שחיטה. האם יעלה על הדעת שנדבר על
סטנדרטים של עבדות? ניצול ילדים? סטנדרטים של אונס? מדינת ישראל צריכה להנחיל כבר במערכת החינוך חינוך לחמלה, למוסר ולצדק, ולא רק כשנוח לנו. לא רק לבכות על כלב בשקית שחורה, אלא גם לבכות על פרה שנשלחת עכשיו לבית המטבחיים לאחר
שחלבו ממנה את חייה, וכעת מורים על סיום חייה כדי שיאכלו את בשרה.
אנחנו איננו פוליטיקאים. אנחנו אקטיביסטים, ונמשיך את המאבק ברחובות, בשטח, נספר לכל הציבור את האמת הנוראית והאכזרית שדאגו להסתיר מאיתנו במשך שנים.
בעולם מתוקן לא מתפשרים על סבלו של אחר. אלברט איינשטיין, שהיה יהודי גאון וגם טבעוני, אמר: 'העולם לא ייחרב על ידי אלה הפועלים ברוע, אלא על ידי כל אלה העומדים מהצד ולא עושים שום דבר.' אנחנו לא מאלה העומדים מהצד. תהיו גם אתם
כאלה."
חבר הכנסת ולשעבר השר להגנת הסביבה,
עמיר פרץ, דיבר על היחס לבעלי החיים, ועל הסיכוי שלנו להיות אנשים טובים יותר:
"אני באופן אישי מחזיק בבית ארבעה כלבים וחמישה חתולים. כשאני מגיע הביתה בלילה,
אחת הבעיות שלי היא, שכל הספות תפוסות. עכשיו לא נעים. ממי אתה מבקש? מזה, מההוא, מהשלישי, בעדינות... שאחד מהם יסכים לפנות לך מקום... אבל האמת היא שהילדים שלי כל כך מחוברים, שאף פעם לא שקלנו להקים מלונה. זאת האמת. הם כולם גרים
אצלנו בבית. אנחנו כולנו מרגישים שהם חלק מהמשפחה, חלק בלתי נפרד, ואני חושב שזה תורם רבות. אני רואה את הנכדים שלי יושבים בתוך ערימה של כלבים וחתולים, שנראים אולי מישהו מהם ישרוט או ינשוך, וזה בדיוק ההיפך. הם פשוט סוככים
עליהם, מגנים עליהם, והם מרגישים כל כך בטוחים.
אני אספר לכם שבצעירותנו, כשהיינו במעברה, הבתים היו בלי כל כך הרבה בטון מסביב, והיה יותר מרחב לבעלי חיים. יום אחד אמא שלי נכנסת, ואחותי בת שנתיים-שנה וחצי, יושבת,
והחתול שלנו עומד בינה לבין נחש, ולא נותן לו להתקרב בשום פנים ואופן. לכן, כל אחד עם החוויות שלו.
אין לי ספק שמה שאתם עושים זה דבר מדהים, ואני באופן אישי החלטתי להמשיך עם המאבק שהתחלתי אותו בתור השר להגנת הסביבה -
המאבק על הקופים של חוות מזור. בתקופתי התקבלו ההחלטות שמנעו את השילוח של הקופים. לפניי התחיל את זה שר ארדן, ואני כמובן גיביתי זאת בצווים ובהחלטות, אבל לצערי הרב לא הספקתי להשלים את המלאכה ולא הספקנו להגיע להסכם שאכן תרמו
תרומה מאוד גדולה. אתם יודעים את ההבדל בין הקופים שהגיעו מהטבע, הקופות שהגיעו הנה כדי לייצר קופים שאחר כך נשלחו, לצערנו הרב, לניסויים. היה קל מאוד להוציא צווים ולקבל גיבוי של בית המשפט לכך שלא יוכלו לפגוע יותר בקופות
האמהות אבל הייתה בעיה מאוד קשה לפתור את הבעיה של הקופים שנולדו בחווה עצמה. אנשים מאוד טובים, עמוס רון וענת רפואה, עשו עבודה מאוד טובה והביאו תורם שקנה את הקופים האלה. אחד הדברים שקיוויתי שאספיק, הוא להגיע להסכם עם התורמים
איך מטפלים בהם בשגרה. לצערי, הממשלה מתנערת מהאחריות שלה לקופים האלה, והם נמצאים במצב שהתורמים קנו אותם, והם נמצאים בחווה אלטרנטיבית. אני הכנתי הצעת חוק שתעביר את האחריות לטיפול היומיומי. אני חושב שזו משימה שמדינת ישראל
צריכה לקחת עליה אחריות ולהפוך אות לאחת הסמלים החשובים ביותר. אני מקווה שאכן נצליח. תודה רבה לכם, וכל הכבוד."
חברת הכנסת
תמר זנדברג אמרה:
"כל שנה אנחנו מתלבטים האם לקחת נושא אחד או לסקור את כל
הנושאים. חשוב לדבר על המשלוחים החיים שדיברנו עליהם עכשיו בוועדה - שצריך להפסיק את אותם משלוחי מוות והתעללות רק כדי שהבשר יגיע לצלחת. בטח שחשוב לדבר על המתת הכלבים הבריאים, שצריך להפסיק אותם. כל הצעות החוק האלה נמצאות על
השולחן. אני רוצה להודות לכל אותם פעילים שבאים לכאן להזכיר לנו, חברי הכנסת, את האחריות שלנו. כל אחד מהסיפורים שסיפרתם לנו, מהחתול ועד הפרה והציפור יש מאחוריו מדיניות שנקבעת כאן. יש מכסה. יש תקציב. יש חוק.
אני רוצה
להודות לעמותת אנונימוס, שאני נהייתי טבעונית בזכותה. סיפרו לי על אתגר 22. אמרו לי 'תנסי. תהיי טבעונית במשך שלוש שבועות ויום', ואמרתי 'טוב, כמה בעייתי זה יכול להיות. הכל אני יודעת, והגיע זמן ליישם.' מאז עברו יותר משנתיים, ואני
נהנית גם מהמתכונים של אורי (שביט) וגם מכל האוכל שהוא נטול סבל והתעללות. אין בו שום דבר מהחי. על טהרת הצומח בלבד. את התרומה הקטנה שלי אני עושה. את התרומה הזאת אנחנו מביאים כל שנה למזנון. כל שנה אנחנו אוכלים ארוחה טבעונית
למהדרין. מספר חברי הכנסת שמגיעים עולה מדי שנה, והם תמיד מבקשים את המתכונים. אני ממש ממליצה. להתראות בשנה הבאה."
הפסיכולוג
יקי שגיא אמר:
"את הנתונים והמספרים, החשיפות והסרטונים אתם יודעים. אתם יודעים
את התופת והייסורים, את הצער והתחנונים. זה לא קשה לשער. לגבי שינוי ממשי - אתם לא מספיק רוצים. זאת האמת. הבה נאמר אותה לששים שניות. הבה, בצלילות חדה כבדולח נצרוב מלים על גוף הדברים. אתם לא לא יודעים - הנה בעלי החיים. הנה אתם.
השיקול נעשה. המוות, האוכל, אלה הם השחקנים הראשיים. העגל רועד ובסוף זה טעים. הדעת מפוקחת. השניצל שווה את זה? אתם עשיתם חושבים - הקציצות - אתם אנשים מבוגרים. זה לא לא מודע. אין פרויד. אתם לא מכחישים. אתם לא מדחיקים. לא אתנסה
עליכם באבחנות. אתם לא מספיק רוצים. בגדי העור יפים מדי, הדעת מיושבת. הדברים אינם נסתרים. אתם לא מסך עשן ולא עיוורון ולא ערפילי תודעה ואתם לא קצרי רואי. אני אומר את זה שוב עם כל הכאב, הקשיבו לי. אתם יודעים. החמלה פחות שמיכה
מחלב. הרחמים פחות מענגים מבשר. האפרוח שווה פחות מסכום הביצה. הפרה שווה פחות מסך איבריה. ולסיום, אם היא צועדת אל מותה במלוא ההכרה והצלילות, בואו לכל הפחות, לששים שניות, הודו גם אתם שהכרתכם צלולה ואמרו: אנחנו יודעים. להלן,
זו החיה. הנה התופת. אלו השיקולים. כך וכך מפסידים, וכך וכך מרוויחים."
טבעונות | מפת האתר |
חיפוש באתר | אודות האתר |
תנאי שימוש באתר | כתבו לנו
קירות שקופים | הון שלטון מזון |
איך לעבור לטבעונות | טבעונים עושים עסקים
המדע קבע: טבעונות היא התזונה הבריאה ביותר